מאוד אהבתי את העצבות הקלילה של הספר. את המנגינה של הסיפור. את האיפוק. אהבתי את המציאות המאגית אליה ברטי מזמין את הקורא.
ספר שמתאים לשעות הדמדומים... ואז הפסקה ושוב קריאה לתוך הלילה. להיסתובב בבית כשכולם ישנים ולקראו. בפסיעה איטית בין המטבח לסלון, בעמידה, בהשענות על השיש.
הארץ המדומיינת של אדוארדו ברטי זהו ספר ספוג עדינות. ילדה בת 14 מספרת על חייה וחיי משפחתה בסין של שנות ה-30. בספר קצר זה ברטי מעלה אינספור נושאים: הבדלי מעמדות, אמונות תפלות, חברות, אהבה, מעמד האישה, הורים וילדים - וכל זה בלי לחרוץ דעה. הוא רק מציג נושאים אלו בלי לשפוט ובלי לתת משקלים, הוא כותב עליהם באופן בו הם נתפסים על ידי אנשים שחיים איתם.
ספר על אנשים מקרוב.
No comments:
Post a Comment