שבוע פוליטי, אוניברסיטת תל אביב - זהבה גלאון

את הפגישה עם זהבה גלאון קשה להגדיר כהרצאה. היא דיברה כחצי שעה ועוד כשעה וחצי ענתה על שאלות (לפעמים בצורת דיון). בדברי מבוא, גלאון הציגה את שלושת הנושאים העיקריים שמנחים אותה בפעולתה כח"כית: 

1. חלוקת המדינה לשתי מדינות (גבולות 67, פינוי התנחלויות, חלוקת ירושלים) - סיום הכיבוש.

2. מאבק על הגנת ערכי הדמוקרטיה והשלטון. 

3. חברה סוציאל דמוקרטית.

את שלושת הנושאים ניסתה לנמק בהבאת דוגמאות המאירות את הבעיה ודרכי פתרון בהם היא מאמינה. בנוסף, חזרה ואמרה כי אין לחלק בין הדברים. לא ניתן לדבר על צדק חברתי ולא לדבר על כיבוש, התנחלויות ויחסי דת-מדינה. 

דוגמה ראשונה שגלאון הביעה הייתה העברת 44 מיליון ש"ח להתנחלויות (ביום ההרצאה ממש), לאחר דיון קצר בלבד. מנגד, סיפרה על חוק שנועד להוסיף מענק קטן לאמהות חד הוריות ומסתכם בארבעה מיליון ש"ח בלבד. למרות הסכום הקטן, לקח לה חצי שנה לקבל אישור משר האוצר להעלות את החוק להצבעה. גלאון טוענת שכל מעבר תקציבי הוא פוליטי ונכון להיום ישנה העדפה ברורה להעביר תקציבים להתנחלויות (ודתיים). המחאה החברתית חייבת (והיתה צריכה) להיות פוליטית על מנת לשנות את סדרי העדיפויות של הממשלה.

בנוגע לערכי הדמוקרטיה, גלאון הזכירה מספר מקרים: רב של ישיבת הסדר, אשר ממומנת ע"י המדינה (משלם המסים), אומר כי עדיף לעמוד מול כיתת יורים ולא לשמוע שירת נשים; המדינה לא מגיבה; סגן שר הבריאות שלא מוכן ללחוץ יד לחוקרת שאמורה לקבל פרס ואוסר עליה לעלות לבמה בטקס חלוקת הפרסים; שוב, המדינה לא מגיבה, שר המשפטים שמעדיף מדינת הלכה (טוען כי חוקי המדינה צריכים להתבסס על המשפט העיברי), המצב האבסורדי בעניין הנישואין האזרחיים והחד מיניים (למחרת "מרצ" העלו הצעת חוק בעניין, שנפל); חוקי הימין...

במסגרת הדיון שהתפתח, גלאון דיברה כנגד שינוי שיטת הממשל ואמרה שהבעיה היא במושלים ולא בשיטה. היא אמרה כי תומכת בשוויון בנטל (חוק טל) אך לא מאמינה שיהיה שינוי רציני בנושא זה, עקב הצטרפותו של מופז לממשלה. לא תשב בממשלת ביבי-ליברמן. הגדירה את "מרצ" כמפלגה של השמאל ואמרה שאין בכוונתה להציג את המפלגה כ"מרכז" על מנת להשיג יותר מנדטים.

הפגישה נמשכה כשעתיים, ללא תקשורת. מתוכם כשעה וחצי נערך הדיון.

דברים שאהבתי: דיברה בצורה עניינית, שילבה הרבה דוגמאות על מנת לחזק את טענותיה. לרוב נכנסה לפרטים ולא הסתפקה רק בכותרות. לא מתפשרת בדעותיה. הביקורת שלה הופנתה אל הממשלה ואל נציגי ציבור ולא לציבור עצמו. ציפיתי לראות אדם מאוד כוחני- אבל בכלל לא קיבלתי את הרושם הזה, להפך, הפגישה היתה באווירה מאוד טובה, פתוחה וידידותית.

לא נראתה כסוכנת מכירות (על רקע הרצאתו של לפיד זה מאוד בלט). לא בטוח אם זה צריך להופיע בדברים שאהבתי או בדברים שלא אהבתי (למרות שאהבתי). אולי פוליטיקאי צריך להיות גם סוכן מכירות לפעמים. בסופו של דבר, בבחירת פוליטיקאי לא חייבים לבחור "חבר".

דברים שלא אהבתי: היו מקרים בהם בחרה להסתפק רק בהערה כללית, בתשובה קצרה ללא פירוט. למשל, דבריה בעניין שינוי שיטת הממשל. נראה כי אי התמיכה שלה נובעת (לפחוץ חלקית) ממניעים פוליטיים (אם אחוז החסימה יעלה, היא עלולה להשאר מחוץ לכנסת). לכן הייתי רוצה לשמוע את דעתה על נושא זה בצורה מפורטת יותר. בסוגיית הפלסטינאים, אמרה כי איננה תמימה ומבינה ששני הצדדים אחראיים על הקיפאון המדיני, ולא רק ממשלת ישראל. עם זאת, בחרה לדבר רק על חוסר הרצון של ממשלת נתניהו (גם של ביבי בצורה אישית) להגיע להסכם. הייתי רוצה לשמוע את דעתה על התנהלותו של הצד השני.

לסיכום: גלאון מבדילה את עצמה משאר המפלגות בכך שתומכת במדיניות כלכלה יותר סוציאלית וחברה דמוקרטית (הפרדה מדת, ללא לאומניות וכו') ולא מנתקת את זה משאלות בטחוניות (פלסטינאים, התנחלויות). מצאתי את עצמי מסכים עם רוב דבריה (טוב, הגעתי לפגישה קצת משוחד). בעקבות ההרצאה התקרבתי יותר ל"מרצ".