שבוע פוליטי, אוניברסיטת תל אביב - יאיר לפיד

שבוע פוליטי, באוניברסיטת תל אביב, התחיל מהרצאה של יאיר לפיד. לדעתי הדבר הטוב שניתן להגיד עליו זה שהוא בחור עם כוונות טובות (וזה לא מעט). 

יאיר התחיל מכך שהתנצל בפני הדור הצעיר (בהתנצלות זאת הוא לקח על עצמו לייצג את כל דור ההורים) על כך שהדור שלו מעביר לידינו מדינה פחות טובה בהשוואה למה שקיבל מהוריו. הרצאה קצרה על המצב הרע (בכל הפרמטרים!) של המדינה... בגדול הוא אמר הרבה דברים נכונים, נכונים וידועים לכל: חוסר שוויון בנטל (דתיים וערבי ישראל), שחיתות, מחירי דיור וטיפול לקוי בהמלצות ועדת טרכטנברג (ש"ס), הסחבת בענייני הסדר קבע עם הפלסטיניים (שתי מדינות לשני עמים) וכו'.

יאיר דיבר על הפוליטיקה הישנה, המלוכלכת, המושחתת (מופז), על כך שחייבים לקחת בה חלק ולהפוך אותה לנקייה יותר. בהמשך אמר שכדי להגשים את אמונתנו, כדי להפוך את המדינה למקום טוב יותר, אין ברירה וצריך לדעת להתגמש ולוותר. על שאלה אם מי יהיה מוכן לשבת בקואליציה ואם מי לא, אמר כי לא רוצה להתחייב, הכול פתוח, תלוי בחלוקת עוגת המנדטים (לאחר הבחירות). בנוסף, אמר כי כפי שש"ס ויהדות התורה (מפלגות קטנות), מצליחות לקבוע את סדר היום הפוליטי, כך גם מפלגתו, בעתיד, תנהג. "איך אני יודעה שזה אפשרי?" שאל, "תסתכלו על אטיאס וגפני". לפני זה הוא דיבר עליהם כדי להדגים את הפוליטיקה הרקובה ומספר דקות מאוחר יותר, אומר כי הוא מוכן לשחק את המשחק. בקיצור, אותה פוליטיקה ישנה ומלוכלכת. לא מפריע לו הלכלוך כל עוד זה למטרות "ראויות", מטרות שהוא מאמין בהן. במה הוא שונה מהם? הרי גם הם מתלכלכים למען הטוב, למען מטרות "ראויות".

לאחר שהראה לנו לאן זורם הכסף, יאיר דיבר על שינוי שיטת המשטר: ראש המפלגה הגדולה בבחירות אוטומטית נהיה ראש ממשלה, לעלות את אחוז החסימה ל- 6 ולנקות (שוב) את הממשלה משחיתות, בפרט להקטין את מספר השרים. שוב הזכיר את מופז (שר ללא תיק), בוגי יעלון (שר לעניינים אסטרטגיים) ונתן דוגמאות של מדינות אירופאיות ומספרי השרים בהן. מסכים איתו, זה בהחלט לא נתפס שכמעט שליש(!) מהח"כים שלנו מחזיקים גם משרה של שר או סגן שר. ישראל מדינה קטנה וכנראה קשה למצוא אנשים ראויים ומוכשרים, הח"כים נאלצים לעבוד בשתי משרות.

לבסוף, יאיר ענה על שאלות מהקהל, ולזכותו, היו הרבה שאלות.

דברים שאהבתי: הוא בטוח בעצמו, מאמין באפשרות לשנות, העלה הרבה דברים בעיתיים וניסה לתת להם פתרון. לא התחמק משאלות. מסכים איתו לגמרי בהקשר למשחק הכיסאות בכנסת: שנים שאותם אנשים מחליפים ביניהם ג'ובים. רצוי מאוד להכניס אנשים חדשים לפוליטיקה. 

דברים שלא אהבתי: בטוח בעצמו (יהיר), מאמין באפשרות... וברצינות, לא התחמק משאלות אך לרוב, תשובותיו היו שטחיות ופופוליסטיות. דיבר על צורך באנשים חדשים בפוליטיקה הישראלית, על צורך ברעיונות חדשים. אבל בפועל, לא שמעתי ממנו (לפחות לא בהרצאה זאת) שום רעיון חדש. השתמש ברטוריקה של "הפניית אצבע מאשימה" – למשל כאשר דיבר על בעיית הדיור, אמר "אתם לא יכולים לקנות דירה אבל הם (דתיים) כן!". היו עוד מקרים כאלה וכולם נכונים, אבל אני לא אוהב כאשר מראים לי את ה"הם", ההם שאשמים בכך שלי אין. יש בזה משהו פסול בעיניי, משהו מסוכן. בתשובה לאחת השאלות, יאיר מצא לנכון להגיד: "אני לא איזה שמאלן, יפה נפש". בזה, לדעתי, הוא מצדיק את דברי הביקורת נגדו, על כך שהוא "מר קונסנזוס". הביטוי הזה הרי בא לסמן קבוצת אנשים בעלי ספקטרום דעות די רחב ולצמצם דעות אלו, ללעוג להם ולזלזל בהם. אבל יאיר לא בא כדי לזלזל וללעוג, כפי שגם לא בא להביע דעות נחרצות, כוונותיו טובות. ובאומרו את הדברים, יאיר בא "לצטט" את העם, הוא בא להגיד שהוא עם הרוב.

לסיכום, לאחר ההרצאה התרחקתי עוד מספר צעדים מלפיד.