ילדי הגן והעם הנבחר

היום התעוררתי כרגיל, הכנתי לעצמי קפה, לקחתי את הלפטופ והתיישבתי במרפסת לקרא קצת חדשות (ולא, לא כל בוקר הוא כזה). ישבתי וקראתי על כריתת ראש, על הזכות להחרים מוצרים מהתנחלויות, על "סוף עונת הערכים", על העצורים בהפגנה של אתמול בדרום תל אביב (שכונת התקווה בלי שום תקווה), על כך שח"כ רגב לא חושבת שהיא מעודדת אלימות בזה שקוראת למסתננים סרטן, על הראיון החדש של אלי ישי להכניס פלוגת מג"ב לדרום תל אביב, על כך שפסיקת בג"ץ היא בגדר המלצה ועדיין יש על מה לחשוב (כלומר אין חובה לבצע אותה, הרשות נתונה), על כך שרוצים לחייב ספקי אינטרנט לסנן פורנו (סינון כברירת מחדל)... הקפה נגמר, מזל.

מתחת למרפסת שלי, ישנו גן ילדים. היום הילדים הקטנים (בני שלוש, ארבע) התיישבו בגינה והגננת סיפרה להם על שבועות, על מתן תורה. נמאס לי לקרוא ידיעות (חדש לא היה שם) והתחלתי להקשיב. הגננת שאלה את הילדים למה אנחנו העם הנבחר, וכאשר הילדים לא ידעו להגיד לה למה, הגננת אמרה להם כי אנחנו הנבחרים מכיוון שאלוהים אוהב אותנו. עכשיו הילדים ידעו ומי מהם שישכח, יזכירו לו בשנה הבאה. הגננת סיפרה על איך שאלוהים פנה לעמים שונים ושאל אותם האם הם מוכנים לקבל על עצמם את החוקים? האם מוכנים לראות בו את אלוהיהם? הגננת אמרה כי כל עם בתורו ביקש פירוט מאלוהים וכל עם מצא סעיף בחוזה שלא נראה לו. עם אחד רצה להמשיך לרצוח, אחר רצה להמשיך לגנוב, עוד עם רצה לשקר. כל עם בתורו סירב לקבל על עצמו את חוקי התורה. ואז אלוהים שאל את היהודים - והיהודים הסכימו (הגננת לא הזכירה את ה"נעשה ונשמע" המפורסם). כך למדו ילדי הגן על אלוהים, על עם נבחר ועל שאר העמים שמסביבנו.