ישבתי
ברכבת בדרך להוריי וקראתי את "מיכאל שלי" של עמוס עוז. בקרון עבר איש
מבוגר, או שבשל זקנו חשבתי כך, והציע לגברים להניח תפלין. כאשר הגיע תורי לענות
להצעתו, הרמתי את מבטי אליו; לא תודה, אמרתי. האיש איחל לי שבת שלום, איחלתי לו
בחזרה, הוא המשיך במסעו ואני חזרתי לספר.
No comments:
Post a Comment